החלטה בתיק ע"מ 1907/13

בערר שלפניי מלינה התביעה נגד החלטת ביהמ"ש קמא שהורה על שחרורו של המשיב בהפקדה כספית ודחה את בקשתה למעצרו עד לתום ההליכים.

כתב האישום נגד המשיב כולל שלושה פרטים. השניים הראשונים הינם זריקת חפצים בחודשים אפריל ויוני 2013, שבמסגרתם יידה ביותר מהזדמנות אחת אבנים לעבר כלי רכב של כוחות הביטחון. פרט האישום השלישי מייחס למשיב הצתה יחד עם אחרים של יער בסמוך לכפר עציון.

ביהמ"ש קמא סבר שיש קושי ראייתי בנוגע לפרט האישום השלישי, אם כי קבע כי קיימות ראיות לכאורה לגבי שני הפרטים הראשונים, וסבר כי לנוכח גילו הצעיר של המשיב יש מקום להסתפק בחלופת מעצר.

התביעה הסכימה לצורך הדיון בפניי כי אין ראיות לפרט האישום השלישי, אולם טענה כי די בראיות הקיימות לפרטי האישום הראשון והשני כדי להקים עילת מעצר של מסוכנות.

סנגורו של המשיב הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לפרטי האישום הראשון והשני, אולם הדגיש את היעדר עברו הפלילי של המשיב, וכן את גילו הצעיר כמצדיקים את החלטת ביהמ"ש קמא.

כאמור, אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה לשני פרטי אישום שעניינם ידויי אבנים. המשיב מודה בחקירתו כי יידה במספר הזדמנויות עשרות אבנים לעבר כוחות הביטחון. המשיב אף הודה כי בחלק מהמקרים אף פגע בכלי הרכב הצבאיים לעברם יידה את האבנים.

לטעמי, די בפרטי האישום הראשון והשני כדי להצדיק את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בנסיבות בהם מדובר של ידויי אבנים רב פעמי, במספר הזדמנויות שונות לעבר כלי רכב, אגב הפרות סדר המוניות, קמה ועולה עילת מסוכנות משמעותית שלא ניתן לאיין בחלופת מעצר. העובדה כי עברו של המשיב נקי וגילו כשש עשרה וחצי, אין די בהן כדי להקהות את המסוכנות ועל פניו ישנה הצדקה מלאה להורות על מעצרו עד תום ההליכים וכך היה צריך להורות ביהמ"ש קמא.

כאמור, משהגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה למעשים המלמדים על מסוכנות רבה מצידו של המשיב, ומכיוון שאינני סבור כי ניתן לאיין את המסוכנות בחלופת מעצר, החלטתי לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

ניתנה היום, 11 באוגוסט  2013, ה' באלול התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: